מפרשים:
1 ז כבעלי דבב לו. אויבים לו ומסכימים במיתתו דא"א לומר שכל העדה ירגמוהו אלא בהיותם אויביו ורוצים בזה אז הוי להו הרוגמים שלוחם ושלוחו של אדם כמותו:
2 בנקבו שם יומת. תיבת "שם" יתירא, דהא כתיב מתחלה "ונוקב שם וגו'" – תנהו ענין למקלל אביו ואמו דגם בזה בעינן שם המיוחד דוקא: